עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
פותחת בלוג, באומץ, בפחד, בכאב. מתוך רצון להצמד לחיים ולתת אמון בהם מחדש, לנוכח שברון לב שאני עוברת בתקופה הזאת ממש עם בן זוג שכבר לא בדיוק איתי יותר. לא ממש פיזית לא נפשית לא מינית. אני לבד.
ואני צריכה לאזור את האומץ לסיים.
אני נותנת אמון בכל התמיכה שאני אקבל כאן וביקורות.
אני נחבטת חזרה בעולם הקשה ובחיים ובמציאות.
לבד. לגמרי לבד בעולם.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
יכול להיות שזה נגמר
26/01/2018 20:19
יסמין
איך יתכן שאהבה כל כך גדולה יכולה להגמר?
איך יתכן שרגשות חיוביים וקרבה כלכך גדולה הופכת לריחוק כה גדול?
אני מרגישה שאתה רוצה לגמור הכל ולא יודע איך.
אמרת שאתה כבר לא נמשך אלי. שפגעתי בך יותר מדי. שאין משיכה.
אין דבר דוקר מזה. פוצע. מחסל.
אני כבר לא מושכת את הבן זוג שלי.
נעלמה התשוקה. התפיידה.
איך יתכן שזה נגמר?
כבר חודשים שאני ויונתן לא באמת שוכבים כי גם כשכן זה מכני מאוד מבחינתו.
מאסתי בתחושה שאני מקבלת. אני מרגישה דחויה ולא מושכת זו התחושה הנוראית ביותר שאישה יכולה להרגיש בזוגיות.
את מי יש לי עוד למשוך אם לא את האדם שאיתו אני חיה? בבקשה תאמרו לי!
אז היום החלטתי לא לסתום תפה יותר למען שלום בית. שאלתי למה אתה כבר לא נמשך אלי? הנושא הזה ככ רגיש אצלו שכרגיל הוא התפוצץ וצרח עלי. שלא נדבר על להבין, לקבל ולשמוע אותי. "את צודקת כבר מלא זמן שאת פוגעת בי ויש לי תחושות קשות כלפייך אין לי יותר שום עניין מיני בך. זה לא ישתקם ברגע. כרגע אני מסוגל רק לחבק אותך, פגעת בי יותר מדי"
אני מרגישה שאני שומעת את זה בלופים כבר חודשים. שאלו רק תירוצים וגחמות מפגרות.
בריב הקודם הוא אמר "אני לא זוכר למה התאהבתי בך"
הבנאדם רק אוגר עלי חרא ולא מדבר רק שותק. מרגישה שמוליכים אותי שולל.
הוא אשכרה מיידע אותי שהוא נגעל ממני. אני בחורה צעירה בת 23. אני לא חושבת שמגיע לי להמשיך לשבת ולספוג את זה שלא נמשכים אלי.
גם אם הוא מודה בזה וגם אם לא. כי רוב הזמן הוא משחק אותה שהכל בסדר.
לא הרגתי לו אף אחד ולא בגדתי בו מעולם. אנחנו יחד כמעט 3 שנים וגרים ביחד שנתיים, לפני כמה חודשים אימצנו כלבה.
ניסינו כלכך שזה יעבוד.
אני היחידה שמנסה לפתור ולשקם. אבל הוא רואה רק את הצד שלו.
אני מבזבזת את זמני. אני יצור סופר מיני, אני יודעת שנמשכים אלי הרבה. אבל אני לא מקבלת כלום בבית שלי. בשביל מה כל העינוי הזה?
כל פעם אותם תירוצים , הוא מעשן הרבה חשיש. כל ערב לפעמים גם בבוקר לפני שהולך לעבודה.
זה הורג לו את החשק למרות שגם ככה מעולם לא היה לו כזה הרבה חשק. אבל כמה אפשר לשמוע אני עייף עכשיו אני רוצה לעשן עכשיו.
הוא בורח מזה. כאילו באמת? אתה בורח מסקס? זה הדבר הכי דפוק ומביך ששמעתי בחיים שלי.
החבר שלי מעדיף לעשן סמים מאשר לשכב איתי.
נגמרו לי החיים. אני מרגישה שנגמרו לי החיים. אני לא מאמינה שכל הדברים האלה זה עלי ואני כותבת אותם.
אתם לא יודעים כמה ההתחלה בינינו היתה קסומה, כמה אהבה היתה. הרגשתי שאנחנו מצילים זו את זה. מכל הסבל שחווינו בחיים וחווינו המון. שנינו. אבל המערכת יחסים הזאת חלתה.
וייתכן והיא תמות.
האהבה מתה.
0 תגובות